כשמתנדבים, תמיד מתחילים עם הרעיון של לתת בחזרה לאחרים, אבל כמעט תמיד בסופו של דבר חוזרים הביתה עם זיכרונות בלתי נשכחים. זה בדיוק מה שקרה לנו במהלך הפעילויות שבוצעו במסגרת הפרויקט. חיל הצעיףיוזמה שהיא חלק מהתוכנית חיל הסולידריות האירופי וממומן על ידי ה-איחוד האירופי.

מהימים הראשונים, הפשילנו שרוולים כדי לטפל במרחבים המשותפים ולתרום לרווחת הקהילה שאירחה אותנו. החזרנו צבע וחיים לגשר אלומה, ייפינו את רחובות שיליו על ידי מילוים בפרחים, והקדשנו את עצמנו בלהט לתחזוקת מקומות המפגש של רוקאלומרה, ממרכז הקהילה ועד לכיכר המרכזית. עבודה בחום הקיץ הייתה יכולה להיות מעייפת, אך תמיכתם של המקומיים הפכה כל רגע לחגיגה. בין משיכת מכחול אחת לשנייה, המקומיים הציפו אותנו בנדיבות מעוררת תקווה, והציעו משקאות מרעננים, אוכל וחיוכים רבים. הסולידריות והחום שלהם גרמו לנו להרגיש רצויים מהרגע הראשון, וגרמו לנו באמת להרגיש בבית.

  +

התוכנית שלנו, עם זאת, לא הייתה רק עבודה. היה לנו זמן לחקור את האזור, ליהנות ולהיות מרותקים לפלאים המקומיים. היינו ממש המומים מהנוף עוצר הנשימה מהתיאטרון העתיק של טאורמינה, היינו מוקסמים מיופיו הפראי של חוף איסולה בלה, ועצרנו באופן קבוע ב-BamBamBar לגרניטה בלתי נשכחת. זמן פנוי זה היה קריטי עבורנו כדי להתחבר למקום, ומעל הכל, כדי ליצור קשרים אותנטיים ועמוקים בתוך הקבוצה שלנו.

שגרת יומנו הייתה קצבית, תובענית, אך גם מעוררת ביותר. היום התחיל עם שעון מעורר בשמונה ופגישת עבודה ראשונה מתשע עד הצהריים. כדי להפוך את הזמן שלנו יחד למיוחד ולערב את כולם במטלות הבית, חילקנו את המשימות: חלק בישל, חלק ערוך את השולחן וחלק שטף כלים. לאחר הפסקת הצהריים, חזרנו לעבודה מארבע עד שש אחר הצהריים, ולבסוף מיהרנו לחוף הים כדי ליהנות מהרפיה ראויה ומהים.

ארוחת הערב הייתה אולי הרגע היקר מכולם. ישבנו יחד כדי להיזכר בפעילויות היום, אבל מעל הכל כדי לדבר אחד על השני, לחלוק מסורות ולטעום את המוצרים האופייניים שכל אחד מאיתנו הביא מעיר הולדתו. ואז, במהלך סוף השבוע, העייפות פינתה את מקומה לרצון לצאת, לרקוד ולחגוג יחד.

חזרנו מהחוויה הזו עייפים אך מאושרים מאוד, בידיעה שהשארנו חותם ויצרנו זיכרונות שיישארו איתנו לנצח. תודה מקרב לב לכל מי שהפך את הטיול הזה לכל כך מיוחד.

התרגום מתבצע באופן אוטומטי