שלום לכולם 🙂
אני טולוני מטורקיה ואני כותב את המאמר הזה מפלרמו/איטליה.
לא היה לי ניסיון בחו"ל לפני שהגעתי לכאן אז זו הייתה הפעם הראשונה בחו"ל עבורי. לא ידעתי איזה סוג של אנשים אני הולך לפגוש או איזה סוג אוכל אני הולך לאכול. אחר כך הגעתי לקטניה ואז לקחתי את האוטובוס (בעצם אני מאחר לקחת את האוטובוס אבל גם האוטובוס מאחר, זו סיציליה) לפאלרמו. המארגן שלנו מסימילאנו לקח אותי מתחנת האוטובוס כי כרטיס ה-SIM שלי לא עבד והתקשרתי אליו מהטלפון של מישהו. הוא לקח לי מקום בו אוכל לאכול משהו ולפגוש כמה מחבריי לדירה. כשאני מגיע לשם כל הדאגות שלי זורמות כמו ציפור כי אכלתי את הפסטה הכי טובה בחיי (כמעט 20 שנה)...
אני עדיין זוכר את הטעם של גן עדן 🙂 אולי זה היה רק מנת פסטה אבל במדינה שלי, אין שום דבר על תרבות הפסטה אז הפסטה הייתה טעימה. ואז פגשתי 2 חברות שלי לדירה, לידיה ולטיסיה, הן גם היו ממש נחמדות (כמובן לא יותר מהפסטה). הם עזרו לי לקחת את המזוודות שלי לבית EVS, הראו לי את המקומות הכי טובים בעיר ודברים מהבית.

בחרתי בפלרמו כי... קודם כל זו איטליה ופלרמו בסיציליה. סיציליה היא האי הגדול ביותר של הים התיכון, מזג האוויר תמיד מושלם (תארו לעצמכם, היינו הולכים לפארקים להשתזף בדצמבר). אתה יכול למצוא כל דבר שאתה צריך, אולי גם את הדברים שאתה לא יכול למצוא בחלק הצפוני (למשל אנשים חמים אוהבים את מזג האוויר). מישהו יכול להגיד לך ש'יש מאפיה אל תלך לשם', רק אל תקשיב להם ואל תדאג בקשר לזה.

המקום בו אני עובד הוא עמותה שנמצאת ברובע מוחלש בפלרמו. הם עובדים עבור ילדים שיש להם פחות הזדמנויות וקשיי חיים. מה שאני עושה שם זה עיצובים (לוגו, פוסטר...) לפרויקטים של Erasmus+ שלהם ולהצטרף לסדנאות כמנחה. ילדים הם מאוד חמודים ומקסימים, הם אפילו לא יודעים לדבר איטלקית - חלקם מדברים דיאלקט -, גם אני לא מסוגל לדבר באיטלקית עדיין אבל הם תמיד מוצאים דרך לתקשר איתך. לגבי סדנאות, יש חדרים לספורט, מוזיקה, ריקוד, מחשב, אמנות... ואני ומתנדבים מקומיים אחרים עוזרים להם בשיעורי הבית ומצטרפים לסדנאות כדי לעזור לילדים ולמורים. אם אתה לא מדבר איטלקית יהיו לך כאבי ראש במשך כמה שבועות כמו שסבלתי...



אם אתה מתנדב יהיה לך זמן פנוי וחופשות. אתה יכול לשפר את הכישורים שלך, אתה יכול לנסוע או שאתה יכול לעשות את שניהם.
במהלך שהותי באיטליה ביקרתי כמעט בכל מקומות החלומות שרציתי לראות באיטליה לפני הקורונה. היה לי ממש מזל שסיימתי את הטיול וחזרתי לפלרמו שבוע לפני ההסגר.

גם שיפרתי קצת את האנגלית שלי (לפני ההתנדבות הייתי ברמה A2) ואת האיטלקית. אני מרגיש יותר בנוח להשתמש ב-Adobe ובתוכניות עיצוב אחרות, ויש לי כאן חברויות יפהפיות. אני כבר חושב שאיך אני אעזוב את העיר הזאת ואת החברים שלי.


ההתנדבות הזו היא החוויה הכי גדולה בחיי לעת עתה, אם אתה כבר אזרח אירופאי, אולי התנדבות בחו"ל לא תישמע לך מעניינת, אבל כאזרח טורקי, הייתי צריך מאה עמודים של מסמכים וביליתי כמעט חודש כדי לקחת ויזה לטווח ארוך כך שקשה למצוא דרך להגיע לאירופה ולנצל הזדמנויות.
אני חושב שכולם צריכים לעשות התנדבות פעם אחת לפני המוות, גם התנדבות היא הפסקה טובה אם אתה משועמם עם הבחינות שלך באוניברסיטה.
תודה על קריאה.
טולוני אונאי